אוחנה ואח' נ' אגוד ליסינג בע"מ

החלטה

הבקשה :

1.המבקשים עותרים למתן פטור מהפקדת עירבון (שהועמד על סך של 10,000 ₪), להוצאות המשיבה, בערעור שהגישו על פסק דינו של כבוד הרשם שמעון רומי בבימ"ש השלום בחדרה, מיום 31.7.11, במסגרתו דחה כבוד הרשם את התנגדות המבקשים לביצוע שטר.

לחלופין, מבוקש להפחית את הערבון או להמירו בהתחייבות עצמית או בערבות אחרת.

בבקשה טוענים המבקשים, כי המבקש מס' 1 ננמצא במצב כלכלי קשה, לאחר שעקב חובות נאלץ לסגור את חנותו ולבקש עזרה מאחיו וקיימים נגדו תיקי הוצל"פ רבים.

לבקשה צורף תצהירו של המבקש מס' 1 ולו צורפו אישורים לפיהם הוא נכה צה"ל בשיעור 55% והוא נמצא באיחוד תיקים.

לגופו של ענין טוענים הם, כי בבימ"ש קמא לא התקיים דיון מלא, כך שעד היום לא ניתן להם יומם בביהמ"ש וכעת חוסם אותם הערבון מלממש את זכותם החוקית, להישמע.

המשיבה מתנגדת לבקשה בטענה, שלא צורפו אליה תצהירים של המבקשים 2 ו- 3 וכי המבקש 1 הסתיר עובדות מבית המשפט.

לגופו של ענין טוענת המשיבה, כי למבקשים אין עילת הגנה נגד התביעה השטרית וכי אין ממש בטענתם לפיה לא ניתן להם יומם בבית המשפט ולכן סיכויי הערעור להתקבל הינם קלושים ביותר.

הפן הנורמטיבי:

2.על בקשה לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

3.בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

כן ראו: רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ ואח' (לא פורסם 13.11.2007).

4.גם דיון בבקשה לפטור מערבון, כמו דיון בבקשה לפטור מאגרה, דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל – יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור. מתן פטור מאגרה יוצר חזקה בדבר חוסר יכולת כלכלית (ראו תקנה 432(א) לתקנות).

בענייננו, שילם המבקש את האגרה והוא עותר, כאמור, לפטור מהפקדת ערבון בלבד. יש, איפוא, ליתן את הדעת לכך, שבניגוד לפטור מאגרהע, שהינו ענין שבין המבקש לבין המדינה והשיקול של פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער, הינו שיקול מרכזי לגביו, הרי פטור מהפקדת ערבון נועד להגן על זכותם של המשיבים להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

5.לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).